שיעור 2 בניהול ידע

בשיעור זה למדנו דברים רבים אבחר להתמקד  בפרמידת הידע\ מודל המידע  ובמבחן Captcha

 Captcha במחשבים הוא מבחן אתגר מענה (challenge-response) שמטרתו להבטיח שהתשובה אינה מופקת באמצעות מחשב. במנגנון מעורב בדרך כלל מחשב המייצר שאלה אקראית, כזו שלאדם קל לענות עליה אך למחשב קשה מאוד.

היה מעניין לגלות כי גוגל משתמש בגולשיו לצורך פירוש מילים באמצעות capcha. 

כיצד עושה זאת גוגל? 

באמצעות מבחן  המיכל 2 מילים אחת לצורך שירותיה של גוגל והשניה היא המבחן עצמו. ולמעשה כולנו "עובדים" אצל גוגל בפירוש מילים מספרים שנסרקו.

דוגמא לcaptcha: 

עוד נושא חשוב היה מודל הפרמידה . שלביה של הפרמידה הם: 

נתונים, מידע, ידע, חכמה. על מנת להשיג כל אחת מהשלבים חייבים לבצע את השלב הקודם כלומר על מנת לקבל מידע נהיה חייבים את הנתונים. 

פרמידה זו שימשה אותנו לאורך השנים אך כיום יש אנשים שחושבים כי היא לא בהכרח נכונה וקיימים מודלים נוספים לניהול המידע.

למודל זה יש מספר הנחות:

●יש יותר נתונים ממידע, יותר מידע מידע ויותר ידע מחוכמה
●פירמדיה עם בסיס שטוח היא יציבה, בטוחה ומוגנת●ידע מגיע רק לאחר כל השלבים. 

אך האם הנחות אלו אכן רלוונטיות כאשר אנחנו רוצים לנהל ידע?

 לדוגמא אחת ההנחות היא כי ידע מגיע רק לאחר כל השלבים. האבל האם אי אפשר לקבל ידע מהנתונים עצמם ?

האם המצב הקיים הוא שיש יותר ידע מחוכמה? יותר נתונים ממידע? האם זה המצב שרצוי לנו על מנת לנהל את הידע?

לפי דעתי יש מקרים בהם הנתונים השכבה הבסיסי במודל כן יכולו לספק לנו ידע. ולא נצטרך לעבור את כל השלבים.