ניהול ידע

שיעור 8 תחקיר והפקת לקחים מהו תחקיר?  תחקיר הוא תהליך בחינה יסודית ומדוקדקת של אירועים שהתרחשו בארגון במטרה להבין את הגורמים להתרחשויות ובעקבות זאת למציאת דרכים לשיפור תהליכי עבודה BAR- תחקיר קצר וזריר (בצבא נקרא תדריך לפני יצאה) לפני שעושים משהו משמעותי שיכול לגרום לשינוי משמעותי נשאל את עצמנו את ארבעת השאלות האלו: מה התוצאות המתוכננות? מה האתגרים הצפויים? מה למדו ממצבים דומים? מה יגרום להצלחה? חשוב לתעד את הBAR כדי שאם נרצה לשנות שוב מצב מסיום נוכל להתבונן שוב בשינוים שהתבצעו במהלך השנים. AAR- AFTER ACTION REVIEW תהליך זה הומצא בצבא האמריקי תהליך זה הוטמע גם בצבא הישאלי לדוגמא אחרי כל גיחת טייס בחיל האוויר עושים תחקיר על איך היה אפשר לעשות את זה טוב יותר. ARR הוא תהליך מובנה שמשתמשים בו על ידי צוותים שמטרתו לשפר ביצועים: לגלות מה קרה, למה זה קרה, ואיך אפשר לעשות את זה טוב יותר. קיים ניגודיות בין תהליך שיתוף ידע שתבצע בתהליך הAAR להתנהלות בצבא שבא יש הפרדה. השאלות שנשאל את עצמנו בתהליך זה: מה ציפינו/תכננו שיקרה?  מה קרה/לא קרה? מה פעל היטב? מה לא פעל ?  למה נ

שיעור 7 בשיעור זה המקדנו בארגון הלומד כיצד נראה הארגון הלומד? חברי הארגון מונעים על ידי הרצון להשתפרות תמידית   ● שאפתנות, רפלקסיה והמשגה מאפיינים את פעולות הארגון  ● יתרון תחרותי משמש כקרש קפיצה למוצרים/שירותים חדשים  ● הארגון באופן תמידי מאמץ וקם לתחייה כתגובה לשינויים סביבתיים לארגון הלומד חמישה תחומים: 1. מיומנות אישית.  יחוס משמעות לקשרים בין הלמידה האישית לבין הלמידה של הארגון . מחויבותו של הארגון ללמידה ויכולתו ללמוד אינם יכולים להיות גדולים יותר ממחויבותם ומיכולתם של אנשיו. מיומנות אישית שמה דגש על הבהרת החזון האישי ,מתח יצירתי  וסתירה מבנית 2. מודלים מנטליים.  הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים. במודלים מנטלים קיימת חשיבות רבה ללמידה ממוסדת לשינוי המודלים המנטליים המשותפים של הארגון שצריכה להתמקד בחשיפתם של המודלים הסמויים ובהעמדתם לביקורת קפדנית.  הדגש בעיקרון זה הוא על זיהוי ההנחות ופתיחות לשינוי 3.  יצירת חזון משותף.  קיים ההבדל בין חזון משותף לחברי הארגון לבין חזון איש

שיעור 6   בשיעור זה למדנו על שווקי תחזית שווקי חיזוי הינם פרוצדורה המאפשרת את מימוש הידע של ההמון ומינופו גם במסגרת אירגונית תוך שימוש בטכנולוגיות אינטרנטיות והתבססות על תפיסה של רשתות חברתיות. למעשה, שווקי חיזוי הינם בורסות שבהם במקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות.  שווקי תחזית עולים בביצועים על מומחים בודדים. – איך מזהים מומחים?  מוטים, אין מגוון דעות ● סקרי דעת קהל,  אין תגמול למומחיות ,  אין קנס להונאות,  דגימה,  אין משקל לדעות,  קשה למימוש בזמן-אמת ● חזאים ארגוניים,  פוליטיקה,  קונפורמיות,  מודלים שבריריים המסתמכים על העבר כיצד מתנהל המסחר ? המחירים שבהם קונים ומוכרים דעות ותחזיות בבורסה הארגונית נעים בין 0 ל- 100, והם משקפים את ההסתברויות להתממשות הדעות או התחזיות. הכמות הנסחרת בכל פעולת קניה ומכירה משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בדעה או בתחזית הנסחרת וכמו בכל בורסה המטרה היא להרוויח וזאת ניתן לעשות ע"י קנייה של דעות בזול ומכירתן ביוקר עם עליית המוניטין שלהן כבטוחות. הדבר החשוב ביותר בשווקי תחזית הוא כמות המשתמשים. כמובן שנרצה כמ

שיעור 5 חכמת ההמונים בשיעור זה התמקדנו בנושא חכמת ההמונים. אפשר לראות ביטוי לחכמת ההמונים בתוכניות טלויזיה כמו מי רוצה להיות מליונר בהם הקהל ב91  אחוז תמיד ענה את התשובה הנכונה לעומת החבר הטלפוני שענה את התשובה רק ב65 אחוז מהפעמים. או למשל בתוכנית אחד נגד מאה מהם הממוצע של ההמון קרוב מאוד לתשובה האמיתית. בשיעור המרצה נתן דוגמא על חוכמת ההומנים. איש אקדמאי גלטון פראנסי הלך וראה הימורים של חקלאים על כמה שוקל הפר החלקאי שהצליח לנחש את המספר הקרוב ביותר זכה בכסף. איש זה לקח את אוסף הפתקים של החלקאים ומצא כי הממוצע של ניחושי החקלאים הוא התשובה למשקל הפרה.  הממוצע של החקלאים היה 1997 פאונד בעוד שהמשקל האמיתי היה 1998. מסכנתו של גלטון פראנסיס הייתה שבנסיבות המתאימות הקבוצה היא חכמה באופן יוצא דופן ולרוב חכמה מהאיש הכי חכם ביותר בקבוצה. גם אם האנשים שמרכיבים את הקבוצה אינם חכמים במיוחד , ביחד הם יכולים לקבל החלטות חכמות. שלושת סוגי הבעיות היכולות להיפתר באמצעות חכמת ההמונים: בעיות קוגניציה ( Cognition problems) – בעיות עם מרחב פתרון מוגדר בעיות קואורדינציה ( Coordi