שיעור 5

חכמת ההמונים

בשיעור זה התמקדנו בנושא חכמת ההמונים. אפשר לראות ביטוי לחכמת ההמונים בתוכניות טלויזיה כמו מי רוצה להיות מליונר בהם הקהל ב91  אחוז תמיד ענה את התשובה הנכונה לעומת החבר הטלפוני שענה את התשובה רק ב65 אחוז מהפעמים.

או למשל בתוכנית אחד נגד מאה מהם הממוצע של ההמון קרוב מאוד לתשובה האמיתית.

בשיעור המרצה נתן דוגמא על חוכמת ההומנים. איש אקדמאי גלטון פראנסי הלך וראה הימורים של חקלאים על כמה שוקל הפר

החלקאי שהצליח לנחש את המספר הקרוב ביותר זכה בכסף. איש זה לקח את אוסף הפתקים של החלקאים ומצא כי הממוצע של ניחושי החקלאים הוא התשובה למשקל הפרה. 

הממוצע של החקלאים היה 1997 פאונד בעוד שהמשקל האמיתי היה 1998.

מסכנתו של גלטון פראנסיס הייתה שבנסיבות המתאימות הקבוצה היא חכמה באופן יוצא דופן ולרוב חכמה מהאיש הכי חכם ביותר בקבוצה. גם אם האנשים שמרכיבים את הקבוצה אינם חכמים במיוחד , ביחד הם יכולים לקבל החלטות חכמות.

שלושת סוגי הבעיות היכולות להיפתר באמצעות חכמת ההמונים:בעיות קוגניציה (Cognition problems) – בעיות עם מרחב פתרון מוגדרבעיות קואורדינציה (Coordination problems) -  בעיות הדורשות מחברי הקבוצה לתאם את פעולותיהן

lבעיות שיתוף פעולה (Cooperation problems) – לגרום לאנשים לעבוד יחד

תנאים להצלחה של חכמת ההמונים:

על מנת שההמון יהיה חכם צריכים להתקיים התנאים הבאים:

lמגוון דעות - לכל משתתף יש (לפחות) מעט מידע פרטי

lעצמאות   ̶ דעת האנשים לא מושפעת מדעת האחר

lביזור (אי מרכזיות) -אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי

lהתקבצות-קיים מנגנון לתיעול החלטות פרטיות של האנשים להחלטה משותפת

דוגמת המרצה בהקשר זה הייתה כשאשר רצה להציג לכיתה ד של בנו את חכמה ההמוניפ הביא לכיתה צנצנת סוכריות 

הוא הראה לאחד מילדי הכיתה כיצד נראים 5 סוכריות וביקש ממנו לנחש את הכמות בקופסא.

הילד ניחש את המספר 30.. לאחר מכן ביקש משאר תלמידי הכיתה לנחש את כמות הסוכריות אך כולם ניחשו את התווך בין 20 ל30 סוכריות בצנצנת.  הכמות האמיתית הייתה 200.

במקרה זה חכמת ההמונים נכשלה מכיוון שלא הייתה לתלמידי הכיתה עצמאות. ברגע שילד אחד ניחש כל שאר התלמידים הסתמכו על תשבתו ולכן העריכו לא נכון את הכמות האמיתית.